אתיקה מקצועית בחקירות

חקירות, אתיקה ותאום ציפיות

לכאורה אין קשר בין הנושאים שצוינו בכותרת המשנה במאמר זה.

למעשה, שביעות רצון הלקוח מהחקירה תלוי בשני גורמים אלה.

לעיתים קרובות מגיע אלינו לקוח ומבקש חקירה בנושא מסוים, כאשר ציפיותיו מהחקירה אינן ראליות, אינן חוקיות, או שניהם יחד..

לדוגמה ניתן להבי לקוח החושד, או יודע שזוגתו בוגדת בו. לשם סיפוק סקרנותו, או כדי "להראות לבני משפחה מי זו בת הזוג באמת" מבקש הלקוח להציג צילומים מהאקט המיני עצמו ולא להסתפק בראיות המספקות את בית הדין הרלוונטי.

במקרים מעין אלה, והם רבים, אנו דואגים "להוריד" את הלקוח מהעץ עליו טיפס ולהסביר לו לאיזה סוג ראיות הוא צפוי, במידה שהחקירה תצלח. (ולא תמיד היא צולחת, לידיעתכם..).

בדוגמת החקירה והציפיות ממנה ישנם מספר מרכיבים מהנושאים שציינו בכותרת. ראשית- בקשת הלקוח אינה חוקית, ולפיכך גם אינה כזו שאנו נבצעה כרצונו. שנית, שיחתנו עם הלקוח מבהירה לו את האספקטים הבלתי חוקיים בבקשתו ויוצרת תאום ציפיות ראלי מהחקירה המוזמנת.

באשר לאתיקה המקצועית, ברצוני להבהיר נקודה חשובה. האתיקה המקצועית לחוקרים פרטיים (כמו גם לעו"ד ומקצועות הדורשים רישוי מהמדינה) הינה בגדר חוק, ולא חובה מוסרית שחוקר פרטי מומלץ יקבל על עצמו ושני-לא..

לדוגמה בנושא זה ניתן להביא לקוח אשר מבקש כי בסיום החקירה, יוצגו הממצאים גם בפני צ"ג, למשל, אשתו של המאהב..

נטיית לבנו במקרים כאלה היא סירוב מוחלט.

ומה קובעת האתיקה המקצועית לחוקרים? זו קובעת כי ממצאי החקירה יימסרו באופן בלעדי למזמין החקירה ותו לאו.

במקרה שבו מזמין החקירה מבקש להעביר את ממצאיה לצ"ג- הוא ימציא בקשה בכתב, חתומה על ידו עם כל פרטיו ופרטי האדם אלי הוא מתכוון להעביר את תוצאות החקירה. נראה לנו, כי יותר פשוט לקבל את דו"ח החקירה ולעשות בו ככל העולה על רוחו, לא כך?

בהצלחה לכולם.

משה     רוזנטל,

מור לביא,

חקירות  פרטיות.