• משה רוזנטל

מהי חקירה מוצלחת?

כבר כתבנו כאן בבלוג על מהותה של חקירה מוצלחת. בפוסט הזה נדבר על פרמטר נוסף של חקירה, וגם הוא קשור להצלחה או כישלון בחקירה.

מדובר במקרים בהם חוקר אחר החל את החקירה, ומסיבה כלשהי-היא הופסקה ע"י מי מהצדדים. ההפסקה נבעה מחוסר שביעות רצון מהתוצאות, מהתמשכות לא הגיונית של הפעולות, ומעלויות נוספות שלא נלקחו בחשבון בתחילת העבודה.

אז שיהיה ברור. זה יכול לקרות לכולם/ן. זה קורה לחוקרים הטובים והמנוסים ביותר. זה עלול לקרות גם בשל "חוסר כימיה" בין החוקר ללקוח..

אם מזהים סוג זה של אי התאמה בתחילת העבודה- עדיף (מניסיון..) שלא להמשיך את תהליך ההזמנה ולהפסיק כאן. זאת למרות האכזבה של הלקוח וההפסד הכספי הצפוי של החוקר.

במידה שישנם 2 שותפים (או יותר) במשרד, אם לאחד מהם "כימיה" טובה עם הלקוח, הרי שהשני אמור להשאיר את כל נושא הקשר לאותו חוקר.

להפסקת עבודה עם חוקר ישנם גם כללים המופיעים בחוק חוקרים פרטיים, אך על כך נעמוד בהזדמנות אחרת.


נניח שהעבודה הופסקה לשביעות רצון הצדדים (בעיקר במישור הכספי), וישנו רצון להתחיל עבודה עם חוקר אחר.

הבעיה היא- שוב- העברת המידע המלא. למה הכוונה?

  • מהן בדיוק הפעולות שבוצעו ע"י החוקר הראשון?

  • האם נכתב דו"ח המפרט את אותן פעולות?

  • האם החוקר זוהה ע"י מושא החקירה? (חשוב מאוד ולא תמיד מדווח)..

  • מהן ציפיות המזמין בשלב הזה?


ככלל ניתן לומר כי עבודה המתבצעת אחרי אי שביעות רצון מעבודה קודמת, או ניסיון לתקן עבודה לא מוצלחת- נדון, ברוב המקרים, לכישלון. ניסיון לתקן דברים שלא נעשו כהלכה, או חוקר שזוהה ע"י הנחקר- הוא בעייתי.

לכן, הנטייה שלנו היא לדחות עבודות כאלה ולא לקבלן.

אם בכל זאת החלטנו לקבל את העבודה, הרי שאנו מציינים בע"פ וגם בכתב בהזמנת העבודה, כי סיכויי הצלחתה אינם גבוהים.